חוק התכנון והבנייה כולל בתוכו הרבה מאד נהלים, ואחד מהם הוא היתר לשימוש חורג.
מטרתו של החוק היא להבהיר כי השימוש בבניין או בקרקע יהיה רק למטרה שעבורה קיבל הלקוח היתר. מי שחורג מקביעה זו ומבצע פעולות ספציפיות ללא אישור, מבצע שימוש חורג ללא אישור.
- שימוש אשר לא הותר בהיתר בנייה אשר נמסר לצורך המשמשת מבנה מסוים.
- שימוש ללא היתר הקיים בתוכניות אשר חלות בתקנות או על קרקע זו.
פירושו של חוק זה
כוונת המחוקק היא שהשימוש נוגד את ייעוד המבנה שעבורו הוצע היתר בנייה. אילו הלקוח ביקש שינוי ייעוד של המבנה, הוועדה המחוזית הייתה אמורה לדון בכך. לאחר שהוועדה דנה בכך ומאשרת תוך ביצוע בקשות מסוימות, יוכל הלקוח לקבל היתר זמני המאפשר לו לבצע שימוש חורג במקרקעין.
ביצוע המעשה אינו מכתיר את המעשה כצעד אסור אלא עקב העובדה שבוצע הליך שאינו תואם את הוראות החוק, יש לפנות בנושא זה לוועדה כדי להסדיר זאת. כדאי לדעת כי קיימת אפשרות של שיפוץ מבנה ללא הוצאת היתר בניה, וזאת באמצעות פנייה אל חברה אדריכלית מוסמכת.
קיימת גם אפשרות שהוועדה לא תאשר את השימוש החורג אם הוא יוצר שינוי מהותי בין התוכניות של השטח לפעולה החריגה אשר בוצעה כמו לדוגמה הקמת מבנים בשטח חקלאי או מגורים בשטח שהוקצה למרכז מסחרי.
תקופת ההיתר הזמני לשימוש חורג
בסיומה של תקופת ההיתר הזמני לשימוש חורג שאורכו שנים עשר חודשים, הלקוח אמור לפנות לוועדה כדי לקבל היתר לשימוש אשר בוצע. מי שאינו פועל כך מסתכן בעובדה שיינקטו נגדו צעדים פליליים.
> קראו אודות תפקידו של אדריכל בהוד השרון
במקרים שהלקוח הקים מבנה על שטחים המנוהלים על ידי מנהל מקרקעי ישראל, הוא יקבל תביעה לפינוי המקום, צווי מניעה, סילוק יד ותביעה לתשלום דמי שימוש ונתח מהרווחים אשר הרוויח הלקוח לאור הבנייה במקום זה.
התנהלות במקרים מסוג זה
לאור ההתנהלות הסבוכה והמורכבת בנושא היתרי בניה לשימוש חורג או תכנית שינויים לתוספות בנייה, חשוב לבצע הליך זה מתחילתו ועד סופו תוך קבלת ייעוץ משפטי וייעוץ הנדסי/ אדריכלי כדי לבצע את המהלכים הנדרשים. המטרה היא לא להגיע לתביעות, להטלת קנסות, צווים וכל סנקציה אחרת אלא לקבל אישור כחוק.